צ'ורטקוב

 לזכר יהודי צ'ורטקוב שנספו בשואה


      

 

טקס יום השואה במרתף השואה בהר ציון ירושלים תש"ע 2010

בחזרה לדף הבית

הטקס עמד בסימן הוקרה לחסידי אומות עולם שהעניקו מחסה לניצולי צ'ורטקוב.

חסידי אומות עולם  Righteous Among the Nations

Schultz family and Miss Tzaplinska

עדות הניצולה: מרטה גורן לבית וינטר

מימין : גב' צ'פלינסקה ולידה מרטה

גב' צ'פלינסקה חסידת אומות עולם

מרטה גורן הניצולה בטקס יום השואה
     

כל חיי זכרתי באהבה גדולה את גברת הלנה צ'פלינסקה, פולניה חסרת השכלה מפשוטי העם, שהצילה אותי בתקופת המלחמה. לפני המלחמה, היא עבדה כעוזרת בית אצל משפחת שולץ. פולנים בעלי אחוזה חקלאית באיזור צורטקוב שנמלטו מהטרור האוקראיני לוארשה שם חיו כפליטים וחיכו שהמלחמה תסתיים. זה היה זמן קצר לפני חיסול גטו צורטקוב בקיץ  1943.   הייתי בת 8 כשיצאתי עם אמא שלי מבית-המרקחת, שם היא עבדה ובמרתף הסתירה אותי. בתחנת הרכבת  חיכתה לנו לידקה, בתם בת ה-17 של משפחת שולץ. בכיתי, לא רציתי להפרד מאמא אבל  לידקה חיבקה אותי ואמא אמרה, שהגרמנים יהרגו את שתינו אם אשאר איתה.  ברכבת עם לידקה בדרכינו לורשה התחלתי ללמוד את  זהותי החדשה.  קיבלתי תעודת טבילה של ילדה פולניה, והייתי- קריסטינה גרינייביץ, לא עוד "מרטוש" של אמא, אלא- "קריסיה". אמא נותרה על הרציף, בשמלה תכלת עם פרחים לבנים, מאופרת ומנופפת לנו לשלום. כך היא חרוטה בזיכרוני עד היום.  אחרי מסע ארוך הגעתי למשפחת שולץ שחיכתה לי על הרציף בוארשה. צריך היה אומץ, תעוזה, תושיה ולב חם, לתת מקלט לילדה יהודיה שהם אפילו לא הכירו . מעידה שלי או הלשנה סיכנה את חייהם של כל בני- הבית, 10 נפשות. פאני צ'פלינסקה, כך קראתי לה, היתה עבורי תחליף לאמא בדאגה בתיפקוד ובמסירות. היא היתה קמה אתי השכם בבוקר מסרקת לי את הצמות וקושרת אותן בסרטים אדומים, מכינה לי לחמניה עם קקאו, ומלווה אותי לחשמלית בדרכי לבית הספר. בעיניי גברת צ'פלינסקה הייתי יפה, מוכשרת, הכי חכמה ובעיקר –לא דומה ליהודיה... היא היתה המחנכת שלי, ובעיקר היא הייתה עבורי הדבר היציב בחיי הסוערים כילדה שנעקרה לפתע מביתה ומכל עברה. פאני צ'פלינסקה היתה זו, שבים שקרים, התחזות וזהות שאולה, דאגה להזכיר לי מדי פעם שאני יהודיה. היא היתה אומרת, שיום אחד, המלחמה הארורה  תסתיים, אחזור לאמא שלי ואהיה יהודיה. ואני זוכרת את עצמי אומרת לה שלעולם אשאר איתה. אחרי כשלון המרד הפולני בוארשה, בקיץ 1944,  הגרמנים כנקמה, גירשו את כל האוכלוסייה הפולנית במצעד רגלי למחנות. בדרך, כשאבדו לי הסנדלים בבוץ ולא יכולתי להמשיך ללכת על רגלי הפצועות, והגרמנים החלו יורים באנשים שפיגרו בשיירה. סחבה אותי פאני צ'פלינסקה  על גבה וכך המשכנו ללכת זמן רב שנראה לי כנצח. עם ערב, כשהפרידו בין נשים וילדים בכניסה למחנה, גילתה פאני צ'פלינסקה תושייה ואומץ רב כשהצליחה להגניב אותי פנימה כשאני תלויה עליה כקוף על אימו ומכוסה במעיל חורף גדול מידות. אחרי כשבועיים, הצלחנו לברוח מהמחנה. ברעב ובקור חיפשנו בית ומקלט. פאני צ'פלינסקה מצא מחסה זמני אצל איכרים. לאחר ששוחררנו על ידי הצבא האדום, חזרנו לוארשה, לדירה ההרוסה שהייתה פעם ביתנו. אז סיפרה לי פאני צ'פלינסקה, את שידעה כנראה עוד קודם לכן, שאמא שלי לא שרדה. ביקשתי להישאר איתה, והיא הבטיחה שלא נפרד. וכך פתאום יום אחד הופיע סבא שלי. לא רציתי אותו, רציתי להישאר עם גברת צ'פלינסקה. שנים חלפו. לפני 20 שנה חזרתי לפולין, פאני צ'פלינסקה כבר לא הייתה בחיים. נפרדתי ממנה ילדה בת  10 ועליתי ארצה. הקשרים נותקו. עתה אחרי שנפתחו הגבולות לישראלים איתרתי בלודג' את כתובתם החדשה של לידקה וזיגו בעלה. עמוס ואני באנו לפגוש את החיים ולעלות על קיברם של המתים... מלידקה שמעתי לראשונה, כמה צער גרמה עזיבתי לפאני צ'פלינסקה וכמה התגעגעה אלי. במשך כל חייה לא סלחה לעצמה על שמסרה אותי וחיכתה שאחזור. לא ידעתי ששנים רבות אחרי שנפרדנו, דאגה: מי מטפל בי כשאני חולה, מי מלטף ומחבק,  מי מסרק את צמותי הארוכות ומי מעודד שאלמד. פאני צ'פלינסקה  היתה אומרת שבגללי היא מרגישה קצת יהודיה, ושיום יבוא ואני אגיע, סיפרה לידקה. כל השנים האלו לידקה שמרה מעטפה,  שהשאירה עבורי פאני צ'פלינסקה, מעיין צוואה, ובתוכה תעודה אחרונה מבית הספר מספר תמונות שצולמנו יחד בורשה, כמה גלויות, דולרים בודדים והמדליון עם דמות של מריה,  האם הקדושה של ישו אותו ענדתי בוארשה כשהייתי קריסיה גרינייביץ. מאז המדליון על צווארי לזכר אותה תקופה ואותם אנשים.

גברת צ'פלינסקה קבורה בלודג', בקבר משותף  עם יוזף ואנה שולץ, שהעניקו לי בית חם ותומך, בתקופה שרק מעטים סיכנו את חייהם ואת חיי משפחתם  להציל ילדה יהודיה. לאנשים אמיצים אלה: גברת הלנה צ'פלינסקה ומשפחת שולץ, הוענק לאחר מותם אות  חסידי אומות העולם. לידקה בתם ובעלה זיגו הגיעו ארצה וקיבלו את התעודות בטקס מרגש ביד ושם בירושלים.

בחזרה לדף הבית

    Contact us: Miri Gershoni Shifris, 001 972 3- 5354344  or:    mirige1@bezeqint.net

מירי גרשוני שיפריס מנהלת אתר צ'ורטקוב