צ'ורטקוב

 לזכר יהודי צ'ורטקוב שנספו בשואה


      

 

בחזרה לדף הבית

בית הכנסת הגדול במרכז העיר צ'ורטקוב המכונה "השיל"

בית כנסת בצ'ורטקוב הוא אחד המבנים העתיקים שבעיר. נבנה ככל הנראה עם תחילת התיישבות יהודים בצ'ורטקוב  במאה החמש עשרה ותחילתו סביר להניח היה במבנה עץ. 
ישנם חילוקי דעות לגבי מועד בנייתו של בית הכנסת כפי שאנו מכירים.
א. ליטווין בספרו "נשמות יהודיות" טוען שבית הכנסת נבנה בתקופת השליט סובייסקי ואילו הסופר הגרמני יליד צ'ורטקוב אמיל פרנצוז כותב שבית הכנסת הוקם עוד בימי הביניים ונקרא בפי הגויים "מבצר היהודים".
ד"ר אפרים זוננשיין בספרו "פרקים מתולדות היהודים בטשורטקוב" חקר את  ספרי הקהילה, ומהם העלה תאריכים ונתונים הקשורים בתהליך הקמתו של בית הכנסת:
בשנת 1753 החלה בניית בית הכנסת במבנה אבן נוכחי בעזרת מימונו ותמיכתו של ר' מאיר כ"ץ.
בניית בית הכנסת ערכה מספר רב של שנים בגלל מחסור במזומנים.  נעשו מאמצים רבים וממושכים למצוא מקורות מימון להשלמתו. ואכן, כשהושלמה בניית בית הכנסתו נקבעה מזוזה ותאריך: 1770. 
בשנת 1778 הושלמה בניית הגג והתקרה וכן המדרגות לעזרת הנשים.
בשנת 1847 הושכר בנין בית הכנסת לטובת הצבא האוסטרי ומהרווחים נבנתה כיפת בית הכנסת.

בבית הכנסת היו כלי קודש: מנורה בעלת תשעה קנים, כוס כסף, קופת צדקה מנחושת.

את מראהו של בית הכנסת מבפנים מתאר צבי בן ציון בספר צ'ורטקוב:
"הכניסה לבית הכנסת הגדול הייתה מצד צפון, מהמגרש שנמצא בינו לבין בית המדרש. תחילה ירדו ל"פוליש" ולאחר מכן פנו שמאלה וכשירדו בכמה מדרגות נכנסו להיכל. הקירות והקימורים שתמכו בתקרה היו גדושים ציורים אמנותיים ולסרוגין גם תפילות. מהציורים זכור לי: "גיבור כארי", "רץ כצבי", "עז כנמר", ו"קל כנשר" אשר מילאו את ארבעת הפינות של ההיכל, וכמו כן היו שם ציורים "שער יפו בירושליים", "הכותל המערבי", "כרם היה לידידי", ו-"קבר רחל". על הקיר המערבי צויירו שתי תמונות במסגרות לזכר קרבנות הפוגרומים.
זכורני שהיו מצויירות התפילות: "אבינו מלכנו" "ויהי בנסוע אהרון", "ספירת העומר", "מזמור שיר ליום השבת" ועוד. עובדה שניתן היה בבית הכנסת הגדול בצ'ורטקוב להתפלל חלק ניכר מהתפילות על ידי קריאתן מציורי-הקיר.
בחלונות שפנו לצד מזרח היו ויטראז'ים ועל הקימורים שתמכו בתקרה היו מצוירים המזלות. "הבימה" הייתה גבוהה מהרצפה כמטר בערך והייתה מגודרת בגדר ברזל עם פיתוחים אמנותיים. בגדר היו שני שערים דרכם היו עולים ויורדים, אחד מצד דרום ושני מצד צפון....
(המשך התיאור בספר צ'ורטקוב עמוד 170).
מסוף המאה התשע עשרה ותחילת העשרים עד חרבונה של הקהילה, בית הכנסת שימש כמקום תפילה עירוני ביום חול ובחג, לכל יהודי העיר על אמונותיהם ודעותיהם.  בית הכנסת שימש גם כמקום מפגש לאספות, לישיבות, להרצאות, לדרשות ולקונצרטים של מוזיקה דתית ולמקהלתו המפורסמת של החזן מוניש, שרבים היו מגיעים במיוחד להאזין לשירתו.
בחגים הלאומיים של פולין היו מתכנסים בבית הכנסת לתפילות בהשתתפותם של נציגי השלטון האזרחי וקציני צבא פולני.
בית כנסת זה פתח שעריו, בניגוד לבתי כנסת אחרים בעיר, גם לחילונים ולמתבוללים, שהיו מגיעים אליו בימים הנוראים.
כיום בית הכנסת עומד בחורבנו.
סימני הזמן ומעשה ידי אדם נותנים בו אותותיו.
הלוואי ונוכל לשפץ ולשמור על נכס תרבותי זה השייך לקהילתנו ומקפל בתוכו חיי קהילה עשירים ותוססים.

 

 

 

 

 

 

 

     
     

 
 
 
 

 

 

"גיבור כארי", "רץ כצבי", "עז כנמר", ו"קל כנשר"

 

 
 

בחזרה לדף הבית

Contact us: Miri Gershoni Shifris, 001 972 3- 5354344  or:    mirige1@bezeqint.net

מירי גרשוני שיפריס מנהלת אתר צ'ורטקוב