צ'ורטקוב  
לזכר יהודי צ'ורטקוב שנספו בשואה
 
 
בחזרה לדף הבית

טקס יום השואה במרתף השואה בהר ציון ירושלים תש"ע 2010

הטקס עמד בסימן הוקרה לחסידי אומות עולם שהעניקו מחסה לניצולי צ'ורטקוב.

חסידי אומות עולם

משפחת וויכריק    WYCHERIK FAMILY

עדות: משה שוארץ

הניצולים: יעקב פרידה ומשה שווארץ  מינה, דויד ומטילדה..

אני משה שוארץ בנם היחיד של פרידה ושל יעקב שוארץ שנרצח חודש וחצי לפני סיום המלחמה.
הייתי בן שמונה בשנת 1943כשמשפחת וויכריך: אבא, אמא ובת- הצילה את חיינו. משפחה פולניה קתולית שגרה בפאתי הכפר מדבדובצה בסמוך לבוצץ.
משפחה זו הכיר אבי בתקופת שהותנו בגטו בוצ'ץ. אבא היה יוצא בלילה מהגטו לצד הארי לחפש אוכל. במהלך שיטוטיו יצר קשר עם אדון וויכריך שהבטיח לבנות עבורנו מסתור בו נוכל לשרוד את המלחמה. אבא שילם עבור הבנייה בדולרים והבטיח שאחרי המלחמה ייתן לו 15 דונם אדמה, 2 סוסים וארבע פרות.
אדון  וויכריך בנה קיר מפריד בתוך המחסן, כך שהחלק הקדמי נראה מחסן רגיל ומאחורי הקיר היה המחבוא שלנו. גודלו היה 2 מטר ורוחבו מטר וחצי. היציאה הייתה רק לכיוון עליית הגג שהוסוותה ע"י קש.
בתוך המחבוא היו שני דרגשים מעץ עליהם שמנו קש. אבא ואמא היו אמורים לישון למעלה ואני למטה. הכול השתנה כשאל המחבוא אסף אבא עוד שלושה מבני משפחתנו.
למחבוא לא היו חלונות או פתחים ורק בלילה בחסות החשכה, היה אדון וויכריך משחרר את כלבו שהיה מקיף את הבית ומתריע מפני זרים, היה מניח את הסולם שהיה מוחבא במשך שעות היום  ורק אז יכולנו לצאת לנשום אוויר וליישר רגליים. בביתו קבלנו ארוחת ערב: תפוחי אדמה וחלב ובחג המולד גם בשר. וכשאבי ביקש ללמדני קרא וכתוב בשעות הארוכות של היום, הביא אדון וויכריך עפרון ונייר. אדון וויכריך דאג לכל מחסורנו.
יוז'ה בתם הייתה עולה למחבוא ומוציאה את הדלי עם הצרכים שלנו ומרוקנת אותו בשדה. פעם כשהתמרדה ובטאה מחשבות כמוסות ורצון שנסתלק אביה כעס וצעק עליה.
משפחת וויכריך האמינה בישו ובמעשים הטובים שעשה לאנושות ולכן סכנו את חייהם בכדי להציל אותנו. אדון וויכריך קיבל הכרה כחסיד אומות העולם לא רק משום שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו בכך שהחביא אותנו והכסף שאבי נתן לו היה גורם שולי, אלא גם משום שכשגבר הייאוש שלנו היה מנחם ומעודד אותנו שנזכה ליום השחרור.

על החזקתו ותמיכתו בנו, שש נפשות במשך 14 חודשים במסירות ודאגה קיבלה משפחתו של וויכריך הכרה כ"חסידי אומות עולם".

את סיפורו של משה שוארץ מתקופת המלחמה ניתן לקרא בספרו: "הלב המאובן"

 

בחזרה לדף הבית