צ'ורטקוב

 

לזכר יהודי צ'ורטקוב שנספו בשואה

 
בחזרה לדף הבית    

מאורעות מרכזיים בתהליך השמדת יהודי צ'ורטקוב

     
ב- 1.9.1939   הצבא האדום נכנס לעיר וצ'ורטקוב הופכת לחלק מהכיבוש הרוסי-סובייטי. כחלק ממדיניותה, היא מלאימה את רכושם של הסוחרים ובעלי הממון. חיי הסוחרים וביניהם לא מעט יהודים, הופכים להיות  קשים במיוחד.
וב-6.7.1941
 נכבשה העיר צ'ורטקוב ע"י הנאצים. הצבא הרוסי נסוג ועזב את העיר.
יומיים אחרי הכיבוש הנאצי, האוכלוסייה האוקראינית מחפשת נקמה ביהודים על ההרוגים האוקראינים שנמצאו בבית הסוהר ואשר נרצחו על ידי הרוסים בעת נסיגתם,(למרות שגם יהודים היו בין ההרוגים).   כ- 380 יהודים הובאו לבית הסוהר. על חלקם התנפלו ברחובות, ואת חלקם הוציאו מהבתים. חמישים מהם נורו ממכונת ירייה והיתר נצטוו לרקוד על שברי זכוכיות של בקבוקים שנשברו. האוקראינים הריצו את אותם יהודים בחדר מדרגות של בית הסוהר שוב ושוב, בזמן הריצה התעללו בהם והרגום בגרזנים.

בתחילת אוגוסט
- חלה חובת ענידת "אופסקה" על הזרוע . זה ה"טלאי הצהוב" של האזור. בד לבן רקום במגן דוד כחול
בהמשך חלו איסורים על הליכה על מדרכות, ביקורים בפארקים,  הליכה לקולנוע,  קניה בחנויות, והחלה מסכת דרישות כספיות וגזל רכוש, בעזרתם של חברי  היודנראט.

ב- 25.8.1941 
כ- מאה איש נחטפו מהרחובות  ומהבתים . בין הנחטפים היו: ד"ר קרל האלסטוך ובנו אדם, יעקב פרבר, מג"ר ישראל וינטר, טימר הנגר, שלמקה שווארץ, יוזק הורוביץ, ישראל הבר עם שני בניו : ד"ר דוד הבר ומג"ר קובה הבר וחתנו. הם הובלו לבית הסוהר ולמחרת, כולם נהרגו ביער בסיובקה, אחרי שניקובה, ליד הכפר אוהרין (הורין) על יד צ'ורטקוב, אקציה זו כונתה "אקציה פראית"
לאורך כל התקופה נמשך גזל הרכוש היהודי ודרישות כספיות.

בהתחלת אוקטובר 1941
הטילו השלטונות הגרמנים כופר קונטריבוציה.
אנשי היודנראט בראשם מרגולס, שיתפו פעולה עם השלטונות  וסחטו כספים מהאוכלוסייה היהודית מעבר לנדרש.
כל הקיץ וסתיו 1941 נמשכו חטיפות יהודים לעבודה והרג ברחובות .

ב- 15.10.41
נאספו מבתיהם כל אנשי האינטליגנציה המקצועית: עורכי הדין, מהנדסים, מורים, מנהלי חשבונות וכ'ו. כולם, פרט לפרסונאל הרפואי. כל האנשים הללו נהרגו בו ביום  ונקברו בקבר אחים ביער השחור (צרני לאס) בויגננקה עילית, ע"י פרשת הדרכים לאורישקובצה. אקציה זו כונתה "אקציית האינטליגנציה".

באוקטובר נובמבר 1941
החלו לשלוח יהודים למחנות עבודה (פולווארקים) לעבודות כפייה . הניצול המסיבי של יהודים עובדי כפייה נמשך עד אוגוסט 1942 .

דצמבר 1941
- פורסם צו הדורש מהיהודים למסור פרוות וביגוד חם.

במרץ אפריל 1942
 היהודים נדרשו לעזוב את בתיהם ולעבור לגור ברובע מצומצם הוא הרובע היהודי- הגטו.
יהודי צ'ורטקוב , ילדים מעל גיל 14 ומבוגרים מתחת לגיל 60 , חוייבו להתייצב לפני אנשי הגסטפו שישבו עם רשימה מדויקת מאחורי שולחן כתיבה בחצר הגסטפו ולפניהם הנרשמים. בודדים קבלו את החותמת המזכה אותם בעבודה שמשמעותה בשלב זה- חיים. כל האחרים נאסרו במקום והוחזקו בחצר בית הסוהר. . הפעולה הזו נמשכה כשבועיים ולבסוף - כולם נשלחו למחנה השמדה בלזץ.

בליל   26/27.8.1942
(י"ד אלול תש"ב) באה האקציה הגדולה הראשונה. בתחילת הלילה הופיע קלנר, מפקד הגסטפו, בבנין המועצה, הרגיע את היהודים, שהרגישו שמשהו עומד להתרחש, והרגיעם שלא צפויה כל סכנה ושהם יכולים ללכת לישון - האנשים התפזרו. ולמרות ההבטחות המרגיעות, בחצות פרצה האקציה:
גדודי שופו, קבוצות מיליציה יהודית, מיליציה אוקראינית ואנשי היודנראט - כל אלה נחלקו לקבוצות לשם סריקה בית אחרי בית.  ארבעת אלפים איש הוצאו מבתיהם בעזרת  דברי הנועם וההרגעה של אנשי היודנראט. היה מוטל עליהם התפקיד לפנות במילים של הרגעה ליהודים המסתתרים בכל מיני מחבואים, שיאמינו לדבריהם ויצאו החוצה רק לקבל את החותמת שנחשבה אז כמצילה מהשמדה. אלה שהאמינו לדברי ההרגעה אלה ויצאו, לא חזרו עוד.

"בבוקר הגטו נראה כמו עיי חרבות. ברחובות התגלגלו מצעי מיטות, כלים, וערמות של אנשים הרוגים. מחלונות הבתים הפרוצים התנופפו וילונות ברוח. החלונות נעקרו, ומתחת לחלונות ניתן היה לראות סולמות שנשענו על המרפסות שדרכם חדרו לתוך הבתים. מראה טראגי."
אחרי האקציה צומצם שטח הגטו ומספר רחובות הוצאו מתחומו.  הגטו הוקף בגדר תיל ונסגר לחלוטין.

מאוגוסט ועד סוף נובמבר 1942,  2500 יהודים עלו לרכבות מסע ונשלחו למחנה ההשמדה בלזץ . מספר בודד של יהודים, קפצו מהרכבות ונמלטו. 


אוגוסט 1942
  הוקם מחנה פאל- מחנה שלתוכו נאסף כל הרכוש היהודי. מחנה זה פעל עד יוני 1943. במחנה זה הועסקו גם יהודים.

ב- 5.10.1942
  כ
ששה שבועות אחרי הפוגרום הנ"ל  התרחשה אקציה שנייה. היא התקיימה בשמחת תורה תש"ב
600 יהודים נשלחו ברכבות למחנה ההשמדה בלזץ.
 בין דצמבר 1942 ל- מרץ 1943  הייתה הפסקה באקציות וברציחות מתוכננות, אך היו רציחות מזדמנות

בנובמבר 1942
הוקם מחנה טומנק- מחנה לבעלי מלאכה ומשפחותיהם. מרכזו של המחנה היה בבנין תלמוד תורה לשעבר ומסביבו הוקמו צריפים לקלוט את  העובדים וחלק ממשפחותיהם.  העבודה הייתה 12-14 שעות ביום ובעיקר לצרכי הצבא הגרמני.

סוף 1942 תחילת 1943 
רציחות אקראיות.

פברואר 1943
טיפוס הבהרות, רעב ומחלות אחרות מפילות חללים בקרב יהודי הגטו. 

ב- 18.6.1943
  חיסול גטו צ'ורטקוב והכרזת צ'ורטקוב יודן ריין (נקייה מיהודים). את היהודים הובילו במשאיות אל שטחים שהיו מיועדים לפני המלחמה לבניית שדה תעופה על יד יגלניצה ושם נרצחו בבורות ירי. היהודים המעטים שעוד שרדו בגטו חיפשו מקומות מסתור אצל הגויים בצ'ורטקוב ובכפרים בסביבה
יוני 1943-  נסגר גם מחנה פאל 
ב-  23.6.1943
בא החיסול של מחנה הכפייה של טומנק ויחד עם היהודים האחרונים שעוד עבדו בו,
ב- 28.8.1943  הרגו את הרופאים והרוקחים שנשארו בחיים, שהאמינו שלא יקרה להם כל רע, היות ועבדו בקופת חולים או בבית החולים לשרותם של הגרמנים.
ב -24.8.1943  
הרגו את כל היהודים שהתנצרו.

 
קיץ סתיו 1943 נרצחו עובדי הפולווארקים האחרונים
 
ב-  23.3.44  הצבא הרוסי נכנס לראשונה לצ'ורטקוב.  אחרי עשרה ימים נסוגה החזית. הגרמנים חזרו והגיעו עד פרברי העיר. אחרי קרבות קשים שנמשכו עשרה ימים נכבשה העיר סופית ע"י הרוסים. הגרמנים בנסיגתם הפגיזו את צ'ורטקוב. הם שרפו את שני הגשרים בעיר. 133 הבתים נהרסו ועוד 250 בתים נפגעו במיוחד ברחוב זמקובה ליד הזמק- המבצר העתיק.הקרבות על צ'ורטקוב נמשכו עד סוף אפריל. בתקופה זו שבין הכניסה הראשונה של הרוסים לנסיגתם וכניסתם בשנית, יהודים רבים, שהצליחו לשרוד את המלחמה ויצאו ממחבואיהם נרצחו בידי האוקראינים. לצ'ורטקוב החלו לחזור אט אט הניצולים.  וכדברי יצחק שטרנשוס "רק 84 מהם זכו לראות במרץ 1944 את השמש מאירה, אבל היה מזעזע עד מאד להתבונן בהם"

ב- 23.6.1944
   קברי אחים נפתחו ע"י ועדה רוסית שחקרה ותיעדה את פשעי הנאצים.
M. Schuter  מעיד: "הסוביטים החלו בעבודות חשיפת הקברים ההמוניים . אחד מעבודות הקומיסיה השתתף מ. שוטר והוא מספר: אורך כל בור היה 50 מטר. הגרמנים ציוו על היהודים לקפוץ מהמשאיות והעגלות ולרוץ למקום החפירות. שם ציוו עליהם להתפשט ולקפוץ לחפירות ולשכב אחד ליד השני. אח"כ הגסטפו ירו על אלה שנשכבו מרובה אוטומטי. השכבה השניה נשכבה על עלה שכבר נורו, וכך הלאה 17, 18, שכבות של גופות עד שהקבר היה מלא. כשפתחו את הקברים הסתכלנו על הגופות שהוצאו. היו כאלה שהיו ירויים, והיו כאלה שהגולגולת שלהם הייתה שבורה, והיו כאלה שנראה שנחנקו. הגופות לרוב היו ערומות.בכל קבר היו 1700 1800 איש"  

בין 1944 ל- 1946 עזבו ניצולי יהדות צ'ורטקוב את העיר לכיוון פולין חלקם התמקם ולו זמנית בעיר וורוצלב, חלקם במחנות עקורים ומשם לארץ ישראל ולארצות העולם.
 

בחזרה לדף הבית